התחלת דרכִּי בגינון הטיפולי הייתה בשנת 1992 כשהייתי מורה שליחה באנגליה ובמקביל למדתי Horticultural Therapy.
זו הייתה חוויה ראשונה של חיבור בין אהבתי לטבע ובין ערכים חינוכיים. התלהבתי מהשילוב והיישום הממשי בשטח, שלא היה מוכר בארץ באותה עת.
כשחזרתי לארץ לא מצאתי במערכות החינוכיות שלימדו חקלאות את החיבור בין טבע האדמה וטבע האדם. הרגשתי חסרון גדול .
חזרתי להוראה ובמקביל פניתי למרכז יום לקשיש בפרדס חנה ובניתי בהתנדבות מסגרת כזו.
יצרנו יחד סביבה שמכילה את תהליכי החיים של המשתתפים בתוך ועם עבודת אדמה וצמחים. עסקנו בנושאים כמו השתנות, גדילה וזקנה, חיים ומוות.
עם השנים הנושא קיבל תאוצה בארץ והרחבתי לימודַי בקורסים באוניברסיטת ת"א ובמסגרת אש"ל.
מאז 2006, כשנחשפתי לשיטתה של ביירון קייטי, שילבתי שיחות ברוח "העבודה" עם המציאות כפי שהיא אצל הצמחים ואצל הקשישים. החיבור בין הגינון הטיפולי ו"העבודה" הוא עוצמתי מאד הן לקבוצה והן לכל חבר ברמה האישית.
פרשתי ממשרד החינוך לפני שנים רבות אבל אני ממשיכה לפגוש את הקשישים עד היום בשמחה והכרת הערך של מפגשים אלו. הפעילות הגינונית מתאימה ליכולתם והדגש על השיחות.
המשתתפים נטענים בכל מפגש מחדש בתחושה עמוקה של רווחה וחיוניות, שמלווה אותם במהלך השבוע. המפגשים מאד עירניים ושורה בהם עשייה עם תובנות, הרגשת רגיעה, קבלה ונינוחות.
זכות גדולה לעבוד באוכלוסיית גיל זו.