תודה לכם חברי קהילה יקרים,
האפשרות למצוא חברים שבמקום להאמין למחשבות המלחיצות שלי הם עוזרים לי לחקור אותן – היא עצומה בחשיבותה עבורי.
אוקיי, צילה, אז אני רוצה לומר לך תודה ענקית על הסופ"ש האחרון –
תודה על מי שאת, על הקול שלך, על החיוך שלך,
תודה על התהליך שאת עושה עם עצמך – כל החופש שאת מוצאת בתוכך מכוון אותי למצוא חופש בתוכי. וזה התבטא בעניין העברת האחריות לתפעול הקהילה, ממך אל חבריה –
העברה ששמה אותי במקום של דיאלוג עם עצמי בנוגע למילה "מחוייבות".
למרות החששות שעלו בי בתחילה למשמע המילה… יש בי הרגשה חזקה שזו הדרך הנכונה להצמיח את הקהילה וכל אחד מאתנו.
תודה על החקירה הקבוצתית לגבי השפע, היא הייתה לי משמעותית.
תודה על שהתעקשת לשאול אותי לפני כולם מהי ההתמכרות שעולה כשאני מאמינה למחשבה "אני לוזרית". למרות שהיה לי קשה לציין את זה באותו הרגע, הרגשתי שהדיבור על זה לפני כולם שם לי תמונה ברורה מאד מול הפרצוף של מה שקורה כשאני מאמינה למחשבה הזו.
הפאזל של ההתנהלות שלי הפך להיות מאד מוחשי עבורי, ועל מה שמוחשי ונמצא ברמת התודעה – אפשר לעבוד.
תודה על שאת זוכרת לומר תודה לכל מי שמגיע לו – זה פותח את הלב ומעורר השראה ענקית
ההתנהלות שלך כמייסדת הקהילה היא לגמרי walk the talk.
אני לומדת ממך המון.
ואחרון חביב – תודה על הקובץ ששלחת "נעשיתי חבר של עצמי" – נהדר.
מיכל נדיר.
צילה יקרה,
רוצה שוב לומר לך עד כמה הזדהיתי עם התחושה "אין לי צ'אנס" שזהו בערך סיפור חיי.
חשוב לי לומר לך עד כמה אני מעריכה אותך כבן אדם ועל מה שאת עושה למען הקהילה בכלל במובן הרחב ולמען הקהילה "שלנו" של העבודה, ועל זה שבלעדייך היא לא הייתה קיימת. רק אמש שמעתי עוד הרצאה בקבלה ועל כך שלמעשה ההתקרבות לבורא היא לא למלמל תפילות אלא להתקרב למהותו שהיא הנתינה – האלטרואיזם, ואת לדעתי מגלמת זאת בנתינה שלך.
אני אסירת תודה כל כך על החוויות שאני עוברת במפגשים שלנו, ועל ההתקדמות שלי, קטנה ככל שתהיה.
אני אסירת תודה שאת קיימת ושזכיתי שדרכינו יפגשו.
מאחלת לך חיים של שמחה, הכרה בערך עצמך ושמשאלות לבך יתגשמו לטובה
אוהבת אותך
נחמה