השיטה – 4 שאלות – הן כמו הפלס של הבנאי

התוצאה – דיוק אל תוך המרחב של החיים, מה שקייטי קוראת לו: היפוכים.

הנה ראיון בו קייטי מדברת על המהפך שהיא עברה ועל העבודה עם מחשבות שליליות.

ש: הייתי רוצה שתספרי איך הגעת להיכן שאת נמצאת עכשיו.

קייטי: מצויין. אז איך שהגעתי לכאן? – הייתי מדוכאת באופן חמור. לא הבנתי איך אנשים הגיעו "לשם". ה"שם" הזה שכולם רוצים אותו אבל ידעתי כן שאני חייבת לצאת מהסבל הזה כי חשבתי שמסבל כזה הדרך היחידה לצאת ממנו היא למות, ולעל זה לא היה לי שום מושג. לא היה לי רקע דתי, שום דבר, לא היה לי אף אחד והערך העצמי שלי שאף לאפס. עד כדי כך שהייתי ישנה לצד המיטה על הרצפה. לא הרגשתי שמגיע לי לישון במיטה.
ואז, בוקר אחד, תוך כדי שינה, הרגשתי שג'וק מטפס על הרגל שלי ופתחתי את העיניים ובמקום הזה של המועקה והחושך פתאום הרגשתי אושר עצום שאני מנסה להסביר אותו ולא יכולה המילים אינן מספקות פה. אומר רק שכל הסבל נעלם באחת והרגשתי כל כך הרבה יותר טוב מכל מה שחוויתי קודם לכן. האמת שזה היה משהו על-חוויתי ממש וחסר כל מחשבה. כשהמחשבות חזרו לא יכולתי להאמין להן יותר. הן היו בדיוק אותן מחשבות מענות כמו קודם והנה אני צחקתי וצחקתי וצחקתי.
אני אוהבת להגיד שנולדתי מהצחוק הזה וכל כך הרבה זמן חיכיתי ללידה הזו! ועד עצם היום הזה מחשבות הן חברות שלי. המחשבות אינן אויב ואני מזמינה את כולם לגלות את מה שאני גיליתי. לכן הבאתי את ארבע השאלות, רק 4 שאלות פשוטות להציב מול המחשבה.

לדוגמה: לא איכפת לו ממני.
האם זו אמת?
האם אני יודעת בוודאות שזו אמת?
איך אני מגיבה שאני מאמינה למחשבה? – זה נותן לכולם את החוויה של ההתבוננות בכל התגובות והרגשות שהם חווים כתוצאה מהאמונה וזו הסיבה, לא המסובב. ה"עבודה" (כך אני קוראת לשיטה) מראה זאת בבירור.
השאלה הרביעית – מי תהיי ללא המחשבה? במילים אחרות אל תזרקי את המחשבה. המחשבה היא לא האויב. רק תחשבי על מי תהיי ללא המחשבה.
ההתבוננות נעשית כמדיטציה, עונים על השאלות ואז אני מזמינה אנשים להפוך את המחשבה ב-180 מעלות.
כן איכפת לו ממני, ואז אני מבקשת להיות בשקט ולהתבונן פנימה לראות מה שעולה. רק המחשבה הזו, ההפוכה כ"כ למה שמאמינים שקורה, מעלה הרבה דברים ולעיתים נדרש אומץ לעשות את העבודה. אך לדעתי נדרש יותר אומץ לא לעשות את העבודה. ואז מתחילים למצוא דוגמאות איפה הוא הראה שכן איכפת לו, כשהראש נפתח עוברים למימד שונה. אין פה טריקים. זה הדבר האמיתי – אין צורך באפירמציות לא אמיתיות, ולא צריך לנסות להיות נחמדים. זו לא הנקודה, אנחנו רק נותנים נקודת מבט אחרת.

היפוך אחר: לי לא איכפת ממנו – ואז תמצא דוגמאות ואם גם אנחנו פגענו בהם אז גם למצוא איך ניתן לתקן?
היפוך נוסף יהיה: לי לא איכפת ממני – ואני מסתכלת על זה אני חושבת וואו איך אני יכולה לצפות ממנו שיתנהג אלי אחרת כשלי קשה כל כך עם עצמי? איך זה שלו לא יהיה קשה? אף אחד לא ראה את הצורה המעוותת שבה אני ראיתי את עצמי, ולי אז לא היה את העבודה הזו והמשכתי להאמין למחשבות השליליות האלה על האדם הנהדר הזה שכל כך למדתי לכבד אותו.

ש: אז איך הכל התפתח? זה נבע מהרגע הזה?

קייטי: זה בא מהרגע הזה. הייתי אומרת לאנשים: "המחשבות שלכם אינן אמיתיות, והם היו מסתכלים עלי כאילו אני מטורפת. יחד עם זאת הם כן רצו לדעת מה זה החופש הזה שהרגשתי. זה היה כזה מהפך שאפילו המשפחה שלי לא זיהתה אותי בהתחלה. לפני כן היה לי פחד מלצאת החוצה, מחדר השינה שלי והנה פתאום אני עם כל הדלתות פתוחות, אנשים מגיעים מכל העולם להבין את החוויה שעברתי ואם הם היו פתוחים לזה הייתי יכולה גם לעזור להם. ראיתי שהם לא יכלו לעבד או לשמוע את המחשבות ולכן הזמנתי אותם לכתוב בדף שקראתי לו: 'שפוט את העולם'. הם היו כותבים ולוקחים אחריות על המחשבה ואז הייתי שואלת: האם זו אמת? האם הדבר הזה שבו האמנת כל חייך הוא אמיתי? אתה בטוח? האם אתה מאמין לכל מה שאימך סיפרה לך? והאמת היא שהם די מאמינים…

ש: עיבוד וניתוח של המחשבות יכול להיות די מפחיד לפעמים..

קייטי: אתה לא יודע מי אתה ללא המחשבות, אבל אני כן יכולה להגיד לך מהניסיון שלי ושל מיליוני אנשים שעושים את 'העבודה' שתמיד אחרי עבודה עם המחשבות המפחידות הם מרגישים כאנשים טובים יותר, פתוחים יותר, בריאים יותר. אני עצמי הייתי כמעט 100 קילו והיום אני במשקל הטבעי שלי. כי הגוף מגיב מיד למה שאנחנו מאמינים בו.

ש: מה לדעתך הקשר בין בריאות רגשית והמחשבות לבין הבריאות הפיזית, חוליים?

קייטי: כשאנחנו מאמינים למחשבות שגורמות לנו סבל אנחנו סובלים וכשאנחנו חוקרים אותן הסבל עובר. למדתי שזה נכון לגבי כל בני האדם. בכל פעם שאנשים מבולבלים (לדעתי עצם הבלבול הוא הגורם היחידי לסבל) אני מזמינה אנשים לכתוב את מה שעובר עליהם ואז להעביר את מה שהם כתבו דרך ה-4 שאלות וההיפוכים. למשל אני אשאל אותך איך אתה מגיב כשאתה מאמין למחשבה: הם לא אוהבים אותי?

ש: אתה או מסתלק או מנמיך את ראשך…

קייטי: או קיי, אבל איך אתה מגיב? מה קורה? הרי זה לא נגמר בזה… כשאתה מאמין למחשבה בפעם הבאה שמישהו רק מסתכל עליך בכיתה אז כבר נדמה לך שהוא אחד מהם.. אתה חוזר הביתה ואימך שמחה לראות אותך אבל הערך העצמי שלך כה נמוך שאתה חושב: איך היא יכולה באמת לשמוח הרי אף אחד לא שמח לראות אותי, והמחשבה מתחילה להשפיע על כל החיים שלנו ובעצם כל מה שזה זה שראינו מסביבנו את המחשבה המלחיצה שלנו.
ומי תהיה באותו מצב בדיוק רק ללא המחשבה שהם אינם אוהבים אותך?

ש: אז ללא המחשבה הייתי כנראה משחק איתם.

קייטי: זהו זה. ומה שאנחנו רואים כאן זה איך מה שאנחנו מאמינים שהוא נכון מתחיל להשפיע על ההתנהגות שלנו. אם תסתכל על עצמך לפני שחשבת את המחשבה שהם לא אוהבים אותך תראה שהיית שמח הרבה יותר. ו בהיפוך: לי לא איכפת מהם – אני רואה שבגלל שהאמנתי למחשבה הזו אז סיימתי איתם זנחתי אותם, המחיר שאני משלם עבור המחשבה הוא עצום ויקר. היא לוקחת לי את חיי.

ועשה כעת את ההיפוך: כן איכפת להם ממני – שב רגע בשקט. זה לא ישנה את חייך היום מפני שאנחנו עדיין אותם ילדים קטנים, עד שלא נחזור ונסתכל שוב ונתיישר. את זה נוכל לעשות מפה, נוכל לשנות את כל חיינו מאיפה שאנחנו נמצאים. ניתן לחזור ופתאום לראות איך הם בעצם אמרו לך כן לבוא, כן להיות איתם, ואתה חשבת: אה, הם לא מתכוונים, הם סתם נחמדים, אני מעמסה וכו'. זה כאילו אנחנו מסתכלים על מי שרוצה אותנו כעל שקרן. אך אם נחזור ובאמת נסתכל, לא נצטרך אפילו להמציא, אלא נראה איך היינו כל כך תפוסים במחשבה שהם לא רוצים והם בעצם רצו…

אנשים רוצים לשנות את חייהם ואת העולם – וזה לא משתנה, כל הזמן יש מלחמה פה. לא התקדמנו בכלום. יש רק דרך אחת לשנות את העולם וזה לעשות עבודה פנימית ולסיים את המלחמה הפנימית עם עצמנו ואז כל ההשלכות שלנו, כל העולם מסביבנו ישתנה יחד איתנו. זאת הדרך היחידה לשנות.

השארת תגובה