הקורונה והביזנס שלי.
ביירון קייטי הנכיחה את ההתבוננות פנימה הרבה לפני שהקורונה כפתה זאת עלינו. היא ציידה אותנו כבר מזמן בכלי פשוט לשמירת
ביירון קייטי הנכיחה את ההתבוננות פנימה הרבה לפני שהקורונה כפתה זאת עלינו. היא ציידה אותנו כבר מזמן בכלי פשוט לשמירת
הזיקנה בחזית הקורונה אני בקבוצת הסיכון, בת 70, לבד בבית. במדייה בלי הרף מקפידים לחזור ולהזהיר כמה הקורונה מסוכנת לזקנים,
מהתוהו ובוהו נברא הסדר. מהשנה שהייתה עמוסה וגדושה בכל מה שעשינו, שעשו לנו, שרצינו, שדחינו, שאהבנו, שסבלנו, ששמחנו, שכעסנו, שיצרנו, שהתאבלנו,
להיפרד זו מילה מאד מפחידה. בכל פעם מחדש, כמו ילד קטן שעוזב את יד אימו ופוחד להתרחק, לראות את המרחק
לנה אהובה יקרה שלי, את בדרך אל המלאכים עכשיו. אני יודעת שאלוהים מחכה לך בשערי גן עדן, יחד עם סבא
בני ישראל כשהיו במדבר לא יכלו פשוט ככה לקבל את תורת אלוהים חיים. הרי היו עמוסים באמונתם, בתפיסתם, בהרגליהם, במנהגיהם.
"שוב נכשלתי, הגעתי בשמחה לראות את הנכדה, לטפל בה ולא עברה רבע שעה וכבר הסתכסכתי עם כלתי, רבנו וכל זמן
איך אפשר לאהוב את העובדה שהילד של החברה שלי מת ולא רק להכיר בזה כעובדה שואלת סילביה. התשובה של קייטי:
"בנצח אין עולם של עתיד, יש רק עולם של הווה לאין סוף" – זו ההבנה של "זאב הערבה" בספר של